1985

הליגה הארצית נערכה באזור הצפון והדרום. בצפון השתתפו 5 קבוצות, אשר סיימו בסדר הזה:

  1. הפועל אייל
  2. נתניה
  3. הפועל קריית טבעון
  4. הפועל זיכרון יעקב
  5. מכבי רמת השרון ג.

המשך לקרוא …

1984

גם הפעם אליפות הפועל פתוחה נערכה בשדות ים- מרכז הימי קיסריה, אך הפעם האירוע חולק לסדרה של 5 תחרויות נפרדות – ילדים, נוער, ותיקים ובוגרים, משפחות ואלה נפרסו בין פברואר לבין יוני.
המשך לקרוא …

1983

לצערי לא נמצאים ברשותי מסמכי ליגה 83-84, אפילו מטופסי פרדס-חנה נשמרו חלקם בלבד.

רמי שניידמן התגייס, גרי רזניק עבר למרכז והצטרף לקבוצת סביון, אך הצבנו 3 קבוצות.
המשך לקרוא …

1982

כאמור, ב-1981 פרשתי מפעילות באגודה הישראלית לבדמינטון ולא הייתי פעיל בה במשך כ- 4 שנים. המשכתי רק להוביל ולאמן את הפועל פרדס-חנה. בנסיבות האלה אין ברשותי מסמכים הלא נוגעים לפרדס-חנה ישירות. לכן, אני מתנצל על המידע החסר והחד צדדי שאני יכול לספק על תקופה זאת.
המשך לקרוא …

1981 – סוף עידן התמימות

שנה זו הייתה יחסית גדושה בארועים בינלאומיים.
קבוצה מבוחום, שבגרמניה המערבית, התארחה בפרדס-חנה והשתתפה בשני מפגשים – בפרדס-חנה ובזיכרון יעקב. שחקני זיכרון הצליחו לנצח במשחק 1 מ 6, בפרדס-חנה היה יותר צמוד – סמיר אליזרוב, אירית בן שושן ביחידים וקובי פלינקר עם רמי שניידמן בזוגות ניצחו את יריביהם, אך זה לא הספיק. האורחים ניצחו 3:5
המשך לקרוא …

1980- חילופי דורות

ניתן לאמור שבשנות ה-70 יצרנו בארץ דבר נפלא – תרכובת של עולים חדשים מנוסים וצברים צעירים ושאפתנים, תרכובת של אלה שנולדו עם עברית בפה ואלה שלמדו אותה בייסורים לא מעטים. גם בימים שיבואו השפעתם של העולים החדשים על התפתחות הבדמינטון בארץ- כמו במדינה בכלל – תהיה גדולה מאד, השפעה ענקית בנוגע לסבטלנה זילברמן ולאון פוגץ, אבל התרכובת תשמר ואף תוליד דור המשך.
המשך לקרוא …

1979 – La Plume D'or ועוד

בכתבה על 1978 סיפרתי על קבלתנו לארגון אירופאי "הנוצית המוזהבת" הלא היא La Plume D'or
הארגון נוסד ב 1973 ע"י איגודי הבדמינטון של שוויץ, בלגיה, צ'כוסלובקיה, פורטוגל וצרפת. צבעונו של הארגון היה עד כדי כך צרפתי שהתקנון שלו תורגם לאנגלית רק ב 1979.
לאחר שנוסד, הארגון גדל והוסיף מדינות נוספות, אך חייו היו קצרים. משמעותו כארגון מדינות המתפתחות פגה כאשר הוקם גביע הלבטיה – אליפות אירופה דרג ב. הכו הארגון הסימפאתי הזה התחיל לצלוע והתפרק בשנות ה-90.
המשך לקרוא …

1978 – לקראת הקפיצה הגדולה

פתיחת דלת לעולם הגדול
בשנה זו קומץ קטן של פעילים המשיך לעבוד קשה בשני מישורים – בארץ ובזירה הבינלאומית.
בארץ- הליגות ואליפויות ישראל הפכו לדבר שבשגרה, אליפויות אשדוד ופרדס-חנה – למסורת.
בזירה הבינלאומית – דאגנו להבטיח את השתתפותנו במפעלים בינלאומיים קבועים.
המשך לקרוא …

1977 – שנת המכבייה ( חלק ב )

בדמינטון היסטורי במכביה ה-10
גולת הכותרת של 1977 היא,כמובן, ההשתתפות הראשונה שלנו במכביה – מכביה ה 10.
ברור שהשתתפות זו יצרה צורך דחוף להקים נבחרת ישראל. קיבלתי על עצמי את המשימה ונהיתי מאמן נבחרת ישראל הראשון בבדמינטון . הייתי גם שחקן בה, לכן שימשתי,למעשה, כמאמן-שחקן.
לא הייתה לנו מסגרת מובנת וקבועה לאימונים, אך היותנו חלק מין המשלחת הישראלית למכביה עזרה לנו רבות לקבל אולם, כדורים, תנאים מינימאליים ויכולנו להתאמן.
המשך לקרוא …

1977 – שנת המכבייה ( חלק א )

בשנה זו קיבלנו תגבורת משמעותית מתוך עליה מדרום אפריקה ,הולנד, שבדיה, ברה"מ ומדינות אחרות.

הבולטים מבניהם היו אווה אונגליק, אשר יצגה את שבדיה במכביה ונשארה בארץ והייתה לאלופת ישראל במשך שנים בהמשך. מיכאל רפופורט "פיסםס" את המכבייה, אך מייד לאחריה הצטרף לנבחרת, היה אלוף ישראל בזוגות מעורבים, תקופה קצרה שימש כמאמן נבחרת ישראל ו-העיקר- הקים ומוביל במשך שנים רבות את הבדמינטון בירושלים.

ויקטור יוסים סיים את לימודיו בחיפה, התמקם בראשון לציון ומייד החל לפעול שם על מנת לפתח,למסד ולקדם את המועדון – אותו הוא מוביל עד היום.
המשך לקרוא …